 בעונות החגים, ובעיקר בחגים המשפחתיים הגדולים כגון ראש השנה, השגרה שלנו משתנה ואם אנו חולקים את ביתנו עם חתולים – כך גם השגרה שלהם.לעיתים אנו מנצלים את החג הארוך לחופשה, ואז עולה השאלה מה לעשות עם החתול(ים) בבית, אם להביאם לפנסיון חתולים, אם לשכור שירותיו של קט סיטר, אם לסמוך על הבת של השכנים שתכנס כל יום ותתן אוכן ותנקה את ארגז החול...
לעיתים אנו אלו שמארחים חברים ומשפחה, ודלתותינו נפתחות לאורחים שאינם בני בית קבועים במשך השנה. יש לעיתים בינם אלו שחוששים מחתולים, אלו שאלרגיים אליהם, אלו שאינם מבינים למה בכלל אנחנו צריכים להחזיק חתול בבית.
לעומתם, יש גם את האורחים שכל כך אוהבים חתולים שאינם יכולים להמנע מלנסות ולגעת, ללטף ולהעריף תשומת לב (לא תמיד מוזמנת או רצויה) על החתול שלנו.
מבחינת החתולים – חג אינו תמיד "סיבה למסיבה"
בנוסף לפעילות המוגברת והשעות הלא שגרתיות, לעיתים זהו זמן של סטרס ומתח עבורנו: שהכל יהיה מוכן בזמן, שלדודה זהבה לא תהיינה טענות על שערות החתול במרק, שדודה שושנה לא תעביר ביקורת על "רמת היגיינה הירודה" בה אנחנו מגדלים את צאצאינו הרכים האנושיים ושאולי כבר הגיע הזמן להוציא את החתול הזה מהבית, הרי כל עוד לא היו ילדים אז ניחא, אבל עכשיו שסוף סוף כבר יש ילד (או עומד או מתוכנן להיוולד ילד) כבר לא צריך אותו על מנת למלא את החלל ולעשות עליו חזרות גנראליות של הורות...
לחתול שהיה רגיל כל ימות השנה לשבת על הספה באמצע הסלון, בימי החג בו האורחים בבית אין כבר את השקט והמרגוע לעשות זאת. הוא צריך להיות בהיכון לנוס על נפשו כשידיו השמנמנות של פיני – הבן של בת הדודה – שלוחות לעברו למשוך את זנבו...ואם הוא לא זריז מספיק ונאלץ לתת "כפה" או שריטה קטנה על מנת להשתחרר מהמגע – גדולים הסיכויים שבנוסף לבכי הילד הנפגע והנעלב תיפתח גם מלחמת עולם בזאר אנפין בין בני המשפחה אם הוריו המודאגים של הילד אינם רגילים לחתולים ולחיים איתם.
תקופות החגים והתקופות הסמוכות שלאחריהן מאופיינות לצערנו – ועל כך יעידו עמותות למען בעלי חיים רבות – בנטישות ומסירות רבות של בעלי חיים בדלתותיהן. המפורט למעלה יכול להיות הרקע להרבה מהמסירות האלו, וחבל שכך, היות ורוב הארועים שמהווים מצת להפרת הקשר הרגשי שלנו עם חתולינו לא יתרחשו אם נהייה מוכנים לפעול מראש למניעתם, תוך הבנת הצרכים של החתולים שלנו ותכנון נכון של המפגש (או מניעתו) בינם לבין הסיטואציות הבעייתיות.
הכן ביתך וחתולך לחגים
על מנת למנוע אי נעימויות לאורחנו ועמם, ועל מנת לשמור יותר טוב על חתולינו ורווחתם – שהחג יהיה גם עבורם שמח:
- הכינו עבור החתול "חדר בטוח" אליו הוא יוכל לגשת (או אליו תכניס אותו) כששגרת הבית מופרת ויש סיכון לקונפליקטים: בחדר יהיו קערות מזון ומים, וארגז חול מרוחק מאלו, צעצועים ומשחקים אהובים על החתול, מקומות מסתור ורביצה מוכרים ואהובים עליו. החדר יהיה מאובטח כך שלא תתאפשר כניסה בטעות של אורחים או יציאה של החתול לבית או החוצה כל עוד האורחים בבית. אם אנו מארחים לכמה ימים רצופים, כדאי גם להתאמץ ולתכנן זמנים קבועים בהם אתם תכנסו לבלות זמן איכות ומשחקים עם החתול כמה פעמים ביום, ולבדוק מה שלומו.
- vתודיעו לאורחיכם מראש שהנכם מגדלים חתול או חתולים בבית, ושאם מישהו מהם אלרגי לחתולים עליו לדעת שחתול גר בבית ושגם אם תעשו הכל כדי למנוע מגע בינם לבין החתול, ותעשו "ניקיון פסח" (גם אם לא פסח) לכבודו – יתכן מאד שעדיין יהיו אלרגנים בסביבת הבית להם האורחים יכולים להיות רגישים, וכך האורחים יוכלו לבחור מראש באיזה אמצעים לנקוט על מנת להגן על עצמם בריאותית בעת שהם מבקרים אצלכם.
- תודיעו לכל אורחיכם כי בבית חתול וכי אין להשאיר בשום רגע נתון דלתות ופתחים פתוחים בבית, גם אם זה בהשגחה: חתול שאינו רגיל להיות בחוץ יכול להבהל מהאורחים ולברוח החוצה – וללכת לאיבוד, וחתול שרגיל לצאת את הבית עלול להחליט שלא לחזור הביתה כל עוד האורחים בבית והוא מרגיש מאויים על ידי נוכחותם.
- vהסבירו לאורחים שלכם כי החתול שלכם אוכל מזון מיוחד לחתולים ושלמרות שאולי יבקש שאריות מהשולחן, אין לתת לו ממטעמי החג: אלו אולי מתובלים מדי, או לא בריאים לו או מסוכנים לו (כגון עצמות עוף). גם חשוב שלא לייצר תקדים ולגרום לכך שחתול שלנו, אם הורגל שלא להתעניין או לבקש אוכל שלנו מהשולחן, יתפתה גם בתום החג להמשיך ולבקש צ'ופרים כאלו אם אין אנו מוכנים להמשיך ולתת לו אותם "בימי חול".
- אם חתוליכם רגילים לסוב יחד איתכם בשולחן הסעדה, הסבירו לאורחים כי הם נמצאים שם תמיד וכך מותר להם, או לחילופין דאגו מראש למנוע גישת החתולים לשולחן בזמן הסעודה החגיגית על ידי הבאתם לחדר הבטוח שלהם, ושם תתנו להם צ'ופר או חטיף – שלא ירגישו מקופחים מדי בעת הסעודה...
- שריינו לכם משחקי חכה ולמדו את הילדים האורחים בבית כיצד לשחק עם החתול באמצעותם – כך ישמר מרחק בריא ובטוח בין ציפורניו של החתול לבין אצבעותיו הרגישות של הילד, ויחד עם זאת הם יוכלו לבלות ביחד ולהסב זה לזה הנאה ועניין. ובכל מקרה... החזיקו בהשג יד ערכת עזרה ראשונה עם פלסטרים צבעוניים ועליזים וגם ערכת ממתקים למקרה שבכל זאת המשחק הופך להיות נמרץ ויש "נפגעים"
- למי שנחרד משערה במרק – ספרו שמאז יש לכם חתולים גיליתם כי הכל יותר טעים אם יש שערת חתול בתוכו, ואת האורחים שדואגים להיגיינה בהמצאות ילדים בבית ובכלל – תוכלו להפנות למאמרים הרבים שמתפרסמים לאחרונה שמציינים את היתרונות של גידול בעלי חיים וילדים ביחד – לא רק מבחינה רגשית אלא גם מבחינה בריאותית, על השפעות החיוביות של החשיפה לאלרגנים ושל שמירה על סביבה פחות מסטרילית על מערכת החיסון של הילד, כבר מגיל מוקדם.
- הסבירו לאורחיכם שאוהבים חתולים שעדיף לתת למיצי להגיע אליהם ולקבל תשומת ליבם בקצב שלה, ובהתאם למה שהיא רגילה במשפחה שלכם, ולאלו שאינם אוהבים חתולים או חוששים מהם כי עליהם לנסות לנהוג בטבעיות ולא להפגין חששות אלו: אנשים שאינם מרגישים בנח בנוכחות חתול נוטים לא להביט עליו, ולשבת באיפוק בנוכחותם – והדבר עשוי להתפרש אצל החתול דווקא כהזמנה לבא אל אותם האנשים ולהתקרב אליהם: המנעות מנעיצת עיניים בתקשורת חתולית משמעותה חוסר איום, ומה יותר נוח ומזמין מחיק רגוע ולא מתנועע לבוא ולהתכרבל עליו?
- שתפו את אורחיכם בגישתכם – כי כשאימצתם אליכם חתול התחייבתם לו בעושר ובעוני, באושר ובחולי ובעת צרה – חתונה קאטולית (Cat-olic), שהחתולים הם חלק מהחבילה ומהמשפחה, ואתם מקוים שהם יצליחו להנות מחברת חתול המשפחה ונוכחותו בנכם, ויקבלו אותו כפי שהם מקבלים אתכם - באהבה.
אתם עכשיו קצת יותר מוכנים לחגים הבאים עלינו לטובה,ועתה, נותר רק לאחל לכם, למשפחתכם, חבריכם וחתוליכם, חג שמח!
|
.png?id=3703428)
.png?id=3703427)
.png?id=3703426)
