המשפחת החתולית מתרחבת

מאת מרתה אסטרקין – יועצת להתנהגות חתולים, "משתגעים על החתול"
   
אנו אוהבי החתולים נוטים לחשוב שכאשר מדובר בחתולים טובים השנים מהאחד, השלושה מהשניים, הארבעה מהשלושה ובכלל – כל המרבה בחתולים, הרי זה משובח. אולם לעתים חתולי המשפחה הוותיקים חולקים על דעתנו, ומקפידים למחות בגלוי ואף בתוקפנות על צירופו של חתול חדש למשפחה.

אנו ההולכים על שניים צריכים להבין כי מערכות יחסים בין חתולים הן דבר מורכב בעל אופי דינמי ונזיל ביותר. הן מושפעות מאופיים של החתולים, מהטמפרמנט שלהם, מגילם, מההרגלים שלהם, מתנאי הסביבה ומנסיבות נוספות.

במקרים מסוימים, פותרים ביניהם החתולים את העימות מבלי שנתערב: כמה נשיפות, הסתמרויות שיער, נהימות ואולי גם מעט כיפכופים והעניין נגמר. ההתנהגויות הללו מסייעות לחתולים להגדיר את יחסי כוחות ואת הגבולות ביניהם ועל ידי כך להגיע לרגיעה ולנחלה. התהליך עלול להימשך שבועיים או שלושה שבועות ולכן גם במקרה שלא נדרשת התערבות עלינו להתאזר בסבלנות ובעצבי ברזל.

יחד עם זאת, חשוב לדעת כי במקרים מסוימים תהליך ההרגלה ההדדית קשה במיוחד ואורך זמן רב יותר. תרחיש זה נפוץ במיוחד במקרים בהם קיים פער גילאים גדול בין החתולים, במקרים בהם שני החתולים דומיננטיים מאד באופיים ובמקרים בהם החתול הוותיק בבית רגיל לצאת החוצה באופן חופשי.

בכל אחד מהמקרים שתואר לעיל מוטב לנקוט במשנה זהירות ולהשקיע מאמצים נוספים ביצירת תהליך היכרות הדרגתי בין החתולים. תהליך מבוקר שכזה יכול להביא אפילו להיווצרות מערכת יחסים חמה ואוהבת בין החתולים, אולם גם אם מצב זה לא יושג, יגדל הסיכוי להיווצרות של "שלום קר" ביניהם.

הסיבות לעימותים בין חתולים

חתולים נוטים לתפוס שינויים משמעותיים בטריטוריה שלהם כאיום קיומי. זאת משום שכמו כל החיות הטורפות הם תלויים להישרדותם בהבנה נכונה של השגרה ושל נסיבות ואלמנטים החוזרים על עצמם בסביבתם. שינוי מהותי באלו יגרור תחושה של איום, הן אצל החתול הוותיק והן אצל החתול המצטרף למשפחה, שנדרש להסתגל למשפחה חדשה, לסביבה חדשה ולאורח חיים חדש.

כניסה של חתול חדש לטריטוריה יכולה להתפרש אצל החתול הוותיק כתוספת של מתחרה על משאבים זמינים בסביבה המוכרת, דבר המאיים על יכולתו לשרוד. חתולים מתרגלים לשינויים אם אלו מוצגים בהדרגה, תוך הקפדה על העצמת תחושות הביטחון והנינוחות שלהם על ידי יצירת הקשרים חיוביים לשינוי המוכנס לחייהם.

התנהגותנו כלפי החתולים – ביחד ולחוד – גם היא משפיעה על התנהגותם זה כלפי זה. אנחנו מהווים משאב מאד חשוב בעולמם של החתולים שחולקים איתנו את חייהם: אנחנו מקור לחום ואהבה, ובנו גם תלויים הרבה מאפיינים של הסביבה הנגישה לחתולים ושל שגרת החיים שלהם. תגובותינו עלול להקצין את תגובותיהם של החתולים זה כלפי זה, אך הן גם יכולות למתן אותן.

כל חתול ניחן בטמפרמנט  משלו ובהיסטוריה משלו. על פי המשתנים האלו אפשר במידת הצורך לכייל את האופן בו נערוך את ההיכרות בין החתולים. יש מספר דרכי פעולה שהוכחו כיעילות ביצירת מפגש נעים יותר בין חתולים לצורך שילובם במשפחה אחת.

תכנית פעולה: עריכת היכרות הדרגתית בין חתולים

א.         שלב ראשון – החדר הבטוח

עקרון היסוד בתהליך ההפגשה בין שני חתולים הוא הדרגתיות. פירושו של עקרון זה הוא שתהליך ה"חיבור" מתחיל דווקא בהפרדה. כאשר נביא את החתול החדש לבית נתחום אותו לאזור מצומצם (חדר אחד או קבוצת חדרים), הרחק מהחתול הוותיק. כך ניצור עבור החתול "תחום בטוח" בו הוא מרגיש מוגן ונוכל לספק לו את התנאים המתאימים להסתגלות הדרגתית לסביבתו ולמשפחתו החדשה.

חשוב להכין מראש את החדר הבטוח ולהצטייד באביזרים הנדרשים ובאספקה. החדר הבטוח צריך להיות מצוייד בארגז חול, מקומות מרבץ מרופדים בבדים רכים, מקומות לרביצה בגובה, מקומות מסתור, צעצועים, מתקני גירוד וטיפוס, קערת מים וקערת מזון.

חשוב שנרחיק ככל האפשר את המים והמזון מארגז החול ונדאג לחסום את כל החלונות והפתחים בחדר כך שלא תתאפשר יציאה של החתול מחוץ לבית. כאשר החתול מגיע לבית הוא עלול להיות מבוהל, לברוח וללכת לאיבוד או להיפגע.

אם החתול מגיע אלינו ממשפחה אחרת, רצוי שנדאג לכך שיגיע ביחד עם החפצים האישיים המוכרים לו ועם כמה חפצים (לרוב בגדים משומשים) שנושאים עליהם את ריחות בני המשפחה הקודמת. החפצים הנושאים ריחות מוכרים יעזרו לחתול להרגיש יותר נינוח ובטוח וימתנו את תחושות הנתק וחוסר הוודאות שנובעים מעצם השינוי המהותי בחייו.

חשוב גם שנספק לחתול את אותם המזונות להם הוא רגיל לתקופת הסתגלות של כחודש. לאחר מכן נעביר את החתול בהדרגה למזון הנהוג בביתנו. כך גם ננהג בכל הנוגע לסוג החול או המצע המשמש את החתול לעשיית צרכים.

את החדר שהכנו נסגור בפני החתול הביתי לפני שהחתול החדש מגיע, ונכניס את החתול החדש לחדר בשקט, במנשא שלו, בלי "לעשות עניין". נמתין כמה רגעים עד שיהיה רגוע יחסית ואז נפתח את דלת המנשא וניתן לו לצאת לחקור את סביבתו החדשה בקצב שלו, ללא לחץ מצדנו. לאחר שווידאנו שהכל כשורה, נעזוב אותו בשקט. אם נגענו בחתול החדש נרחוץ ידיים ורק אז ניגש לפנק את החתול הוותיק בבית כשאנחנו משדרים "עסקים כרגיל".

ב.         שלב שני – היכרות באמצעות חוש הריח

החלק השני בהיכרות ההדרגתית בין החתולים הוא הצגתם זה בפני זה. אולם הצגה זו מתבצעת בהדרגה, חוש אחר חוש ובמנות קטנות.

1)    הצגת ריחות עקיפה - תחילה נבצע הצגת ריחות  עקיפה. לשם כך נלטף את כל אחד מהחתולים במטלית רכה ולחה בצידי הפה ובאזורי הפנים, המצח והסנטר - כל חתול במטלית נקיה אחרת. לאחר מכן נניח כל אחת מהמטליות בטריטוריה של החתול השני. המטליות יישאו כל אחת את חתימת הריח האישית הידידותית של החתולים. אם אחד מהחתולים מגיב בצורה תוקפנית הכוללת נשיפות או אלימות פיזית, נבצע שוב פעולה זו עד שתיפסק התגובה התוקפנית. בכל אחת מהפעמים נשתמש במטליות חדשות.

2)     הצגת ריחות עקיפה מלווה בחיזוק חיובי - מרגע ששני החתולים חדלים להגיב למטליות הריחניות בצורה עוינת, אפשר לעבור לשלב הבא. בשלב זה נגרום לחתולים לקשר את ריחו של החתול האחר לאסוציאציה חיובית. כדי לעשות זאת נגיש לחתולים מזון טעים, בקערת המונחת על גבי מטלית הנושאת את ריחו של החתול האחר.

בשלב זה מומלץ להאכיל את שני החתולים בו-זמנית משני צידי הדלת של החדר הבטוח, במרחק של מטר אחד לפחות מהדלת בשני הכיוונים. אם החתולים נושפים ומאבדים ענין באוכל – כדאי להגדיל את המרחק ובאופן הדרגתי להקטין אותו עוד ועוד, עד ששני החתולים נינוחים מספיק כדי לאכול בקרבת הדלת.

3)     העברת ריחות – לאחר שהחתולים מסיימים לאכול אפשר לעבור לשלב הבא. בשלב זה שוב נלטף כל אחד מהחתולים עם מטלית נקיה. אלא שהפעם במקום להציג בפני החתול השני את הריח, נלטף אותו באמצעות המטלית הנושאת את ריחו של החתול האחר. כך נגרום לערבוב הריחות. כל אחד מהחתולים ישא עמו מעט מהריח של חברו ועל ידי כך ייווצר ריח משותף ומוכר לשני החתולים.

ג.          שלב שלישי - היכרות עקיפה באמצעות חוש הראיה

בשלב זה נאפשר לשני החתולים לראות זה את זה, אך לא לתקוף זה את זה. כאשר שני החתולים אוכלים בקרבה לדלת, כל אחד מצידה השני, ניצור מצב בו הם יכולים לראות אחד את השני דרך צוהר מזוגג בדלת או דרך חוצץ זמני מרשת שהתקנו מבעוד מועד. חשוב בשלב זה שלא תהיה עדיין אפשרות של מגע בין החתולים.

לאחר האכילה מומלץ לשחק בו-זמנית עם שני החתולים, כאשר הם כמקודם משני צידיה של הדלת ורואים זה את זה משחקים. כדי לבצע משימה זו נזדקק כמובן לעזרה מאדם נוסף.

ד.         שלב רביעי - היכרות עקיפה באמצעות מגע

השלב הרביעי יכול להתחיל כאשר שני החתולים מביטים זה בזה מבלי להראות סימני תוקפנות כגון השטחת אוזניים לאחור, הצלפות חזקות  בזנב, נעיצות עיניים, נשיפות ונהמות. בשלב הזה נעודד את שני החתולים לשחק ביחד משני צידי הדלת: נשחיל מתחת לדלת שרוך שבשתי קצותיו קשורים צעצועים שהחתולים אוהבים וננסה לגרום להם לשחק ב"משיכת חבל". בזמן שהם משחקים, נזכור לתת להם חטיף טעים ולהחמיא להם על כך שהם משחקים מבלי לנהוג בתוקפנות.

ה.         שלב חמישי - מגע ישיר מצומצם

לאחר מספר ימים בהם החתולים משחקים זה עם זה בצורה שפורטה בשלב הקודם, אפשר לעבור לשלב החמישי. בשלב זה ניצור מגע ישיר אך מוגבל בין החתולים. נעשה זאת על ידי פתיחת הדלת לכדי חריץ קטן שדרכו ניתן להחדיר כף יד חתולית. באופן זה ניתן לחתולים לחקור זה את זה, תוך כדי שנספק להם צעצועים כלבבם כמו כדורים קטנים או עכברי צעצוע.

ו.          שלב שישי - החלפת טריטוריות ללא מפגש

לאחר ששני החתולים החלו לחוש נינוחים במצבם החדש, נעבור לשלב הבא – החלפת טריטוריות בין החתולים. נוציא את החתול החדש מהחדר הבטוח במנשא מכוסה ונזמין את החתול הותיק להכנס לחדר  ולחקור אותו ואת ריחותיו. במהלך שהות החתול הוותיק בחדר הבטוח נסגור את הדלת למניעת מפגש בין החתולים. כדאי גם ללוות אותו כאשר הוא בחדר ולהנעים את זמנו באמצעות חיזוקים חיוביים.

במקביל, נרשה לחתול החדש להסתובב בבית באין מפריע ולהכיר אותו. חשוב מאד - בעת שהחתול החדש מסייר בבית חובה לחסום חלונות או פתחים מהם יוכל לצאת מהבית. אחרי ששני החתולים סיימו לחקור את המרחב החדש, נכניס שוב את החתול החדש למנשא ונעביר אותו לחדר אחר אליו אין לחתול הוותיק גישה באותו הזמן. ניתן לחתול הוותיק לצאת מהחדר הבטוח ורק אז, בעודנו מונעים מפגש בין השניים, נחזיר את החתול החדש לחדר הבטוח.

ז.          שלב שביעי ואחרון - המפגש הבלתי אמצעי

לבסוף, כאשר שני החתולים שבעים, נינוחים  ומתלטפים, אפשר סוף כל סוף להפגיש ביניהם ללא חשש. בזמן שנשהה עם החתול הוותיק במקום בו הוא חש בנוח, נפתח את דלת החדר הבטוח ונשחרר את החתול החדש ללא הבעת התרגשות מיותרת.

לא צריך להאיץ בחתול החדש לצאת, אלא לאפשר לו לעשות זאת בקצב שלו. אם החתול החדש מגיע למקום בו אנחנו נמצאים עם החתול הוותיק – נתעלם מהעניין ונמשיך לפנק את הוותיק ולשחק איתו.

בשלב זה חשוב שנהייה קשובים לשפת הגוף של החתולים. במידה שנבחין בהכנה למתקפה – נסיח את דעתם אחד מהשני בדרך חיובית, על ידי זריקת צעצוע לכל אחד מהם בכיוונים הפוכים זה מזה. חשוב במיוחד בשלב זה שגם אנחנו נהיה רגועים ונשדר בהתנהגותנו ובקולנו "עסקים כרגיל".

גם אם החתולים מגיבים שוב על ידי נשיפות או מכות בכף הרגל, לא נרים את קולנו ולא ננסה להפריד ביניהם.  במקום זאת ננסה להסיח את דעת החתולים על ידי צעצוע או שנציב ביניהם חוצץ כלשהו (למשל, קרטון גדול) שימנע מהם מגע וינתק את קשר העין ביניהם. לאחר מכן נפריד שוב בין החתולים שוב ונחזור שוב על הניסיון כעבור כמה זמן, כששניהם רגועים. שימו לב – ההפרדה אינה עונש, היא נועדה אך ורק להרגיע את הרוחות.

סוף טוב – הכל טוב

אל תתייאשו אם התהליך אינו מתנהל על מי מנוחות או לוקח זמן רב. יישומה של השיטה הזו יכול להיות ארוך, שכן קצב ההתקדמות מוכתב תמיד על ידי תגובות החתולים. הניסיון מלמד שעל פי רוב הסתגלות הדדית בין חתולים בוגרים נמשכת בין שבועיים לחודש. יש כמובן חריגים לכאן או לכאן.

כמה עצות לסיום

• חשוב שמרגע שמגיע הביתה החתול החדש יהיו בבית די משאבים נגישים לשני החתולים: אוכל ומים במספר מקומות בבית, לפחות שני ארגזי חול מרוחקים זה מזה (לא באותו החדר), הרבה צעצועים, הרבה תשומת לב ומבחר של מקומות גבוהים ומקומות מסתור אליהם יוכלו החתולים לגשת כשהם רוצים להתבודד או להמנע מקרבה הדדית.
• אפשר ומומלץ לעשות שימוש חסר בושה בשוחד: חטיפים טעימים, ליטופים, משחקי חכה ולייזר וקטניפ.
• זכרו, כשהחתולים זה בנוכחותו של זה לא נגרום להם לבהלה או לחוויות לא נעימות: כשהם ביחד – ניתן רק לדברים טובים לקרות!

        מרתה אסטרקין – יועצת להתנהגות חתולים
        "משתגעים על החתול" – catbhave@netvision.net.il